יכול להיות מבלי ששמתי לב
גרמתי לכם לא מעט צער וכאב
וזה לא שבאתי להתנצל ולהצטער
אלא להסביר שאולי באמת גדל כאן דור אחר.
אחר במה שהוא ראה כילד
אחר שמתפרש לפעמים כמרד
אנחנו דור אחר ממה שגידלתם אותנו להיות
זה דור אחר ומפוצץ בציפיות.
בואו נשים את האמת על שולחן הניתוחים
אני רואה אתכם רואים אותי ואתם לא נראים שמחים.
אתם לא מבינים למה אני לא משקיע ולומד
הרי נתתם לי הכול וזה עדיין לא עובד.
אם תתנו לי הזדמנות קטנה לדבר בלי מגננות,
אולי תראו ת'צד שלי וגם נסיק קצת מסקנות.
אני לא גדלתי כמוכם וזה התחיל כבר מהגן,
הייתם מעורבים בכל תזוזה שלי בכל מקום ובכל זמן,
כנראה פחדתם עלי ודאגתם לי כל כך,
אז הושבתם אותי לידכם צמוד צמוד מול…המסך…
המשכתי את דרכי אל הכיתה כמו כולם,
ישבתי שם בין ילדים שלא הבינו ת'עולם,
כשהצלצול היה מגיע הם לא צעקו ולא רצו אל החצר,
אלא להפך הם נשארו יושבים וגם הפסיקו לדבר…
כשהתבגרתי קצת הבנתי שזאת הדרך שישנה,
אז התחלתי להעדיף את המסך על השכונה…
פתאום הכרתי את כל מה שבדמיון אני יכול בן רגע להיות,
לשחק בברצלונה ולהביא אליפויות..
להשיג אלף חברים באינסטה בלי הרבה מאמץ,
להעלות סטורי של איזה סטייק כשאני מוסיף לו מלח רץ,
והנה יש פרגון ויש לייקים ותגובות,
וזה עשה לי משהו בהתחלה.. זה נתן לי כמה דקות טובות.
ככה התחברתי למסך לאפליקציות ולסוני
והפכתי להיות כל כך הרבה דמויות שהן כל כך לא כמוני…
החברה קראו לי אח כי השתפרתי על הפיפא,
והרגשתי איך מיום ליום ההתמכרות שלי החריפה…
ומשם זה הגיע לגרוע ביותר.. תסלחו לי רגע אבא אמא קצת קשה לי לדבר..
היה איזה ערב אחד לפני כמה חודשים,
מצאתי את עצמי משועמם ובראש קצת רעשים,
איזה עמוד אחד באינטרנט הוביל לעוד עמוד אחר
ופתאום אני מול סרטונים גועליים ואין לי מושג איך אני עוצר…
מפעם בשבוע זה הפך לפעמיים, עד שהגעתי למצב שאני בוכה אל השמיים…
שברור לי שאני לא רוצה לראות את הדברים האלה וזה לא מתאים לי והכל,
ורציתי לדבר איתכם אבל לא היה לי את האומץ כדי לשאול..
מה עושים מול זה? איך מתמודדים? ואיך אפשר לחיות אחרת?
אני עומד מולכם היום כדי שתבינו שאני עמוק בתוך סרט..
אני כל כך רוצה להצליח ולהגשים חלומות אמיתיים,
לחיות את החיים כמו שהם.. לא כמו שמה בסרטים..
ללמוד איך בתוך כל השקר הזה אפשר להיות מאושרים,
אני רוצה להיות גאה בעצמי ולהפוך אתכם גאים!
ואבא.. אמא..יש מה לעשות..
אני עומד מולכם היום כדי להציע פתרונות…
אני צעיר וכשרוני ובתוך החושך יש גם אור
הבקשה שלי אליכם היא שתתנו לי רק לבחור.
על מה אני מדבר אתם בטח שואלים?
על השיטה הייחודית שהיא מעבר למילים..
על היד שהרימה אותי בימים לא קלים.
על הסטורי האמיתי שהעניק לי ת'כלים..
להעז סוף סוף לחלום ולהאמין בעצמי יותר
שיטת 'הסטורי' שנתנה לי את האומץ לעמוד היום מולכם ולדבר.
כי היום אני נמצא לגמרי במקום אחר
היום אני נרדם בלילה ומחכה להתעורר
היום אני מפתח את כל הכשרונות שחבויים בי
היום אני מדריך את החניכים והם תלויים בי
היום אני מציב לעצמי מטרות ויעדים,
היום אני חייל בסיירת שגאה ללבוש את המדים
היום אני מודה על כל הטוב שבעולם
על האחים שלי, עליכם ועל העובדה שאני קיים.
היום אני מחפש את הדרך שבה אני יכול לתרום ולעזור,
היום אני מבקש מכם שתעזרו לי…להוציא את הספר הזה לאור!
כתב: ח"א, צעיר בישראל
